קול החירות
3/4/15
זיכרון יציאת מצרים הוא זיכרון של קול. זיכרון של קול מדבר, "פה הסח" מדור לדור את סיפור חירותינו. כמה יפה הרעיון כי חירותנו טמונה בקול. קול המדבר אלינו ממעמקי התודעה והזמן.
הקול קודם לדימוי הוויזואלי: עובר בבטן אמו מזהה את קולה כבר בשבוע השישה- עשר. קולה נצרב בו והוא זוכר אותו. חוש הראייה והיכולת להתבונן מתפתחים בו בשלב הרבה יותר מאוחר. הקול הוא ראשית, סימן לנוכחות. נוכחות הקוראת אלינו, נוכחותנו הקוראת אליו. הקול הוא פנימי וחיצוני. הוא נפשי שלי והוא עולם נגלה.
אני ניצבת בצומת מרומזר ועמוס, מוקפת שלל דימויים מרצדים: תנועת מכוניות ואנשים עלומים, שלטי חוצות, הודעות המהבהבות על מסך הטלפון הנייד שלי, נהגים המכונסים במסך הטלפון הנייד שלהם. ומנגד - מנגד ישנם הצלילים: שירים הבוקעים מהרדיו, רחשים ורעשים במרחב הדוהר, דיבור מושמע. דיבור נשמע. דיבור שבקרקעיתו מזדקפת אותה שאלת יסוד, אותו מצלול צלול שקורא שוב ושוב: איכה?
מה קורה לתודעה שלנו כאשר היא מתרוקנת מכל דימוי ותמונה? ומה קורה בתודעה בהיעדרותם של קול ורטט? - תבדקו את זה. שובו אל סיטואציה כלשהי ושחזרו אותה בתודעתכם במלוא דימוייה וצליליה. תחילה רוקנו את הדימויים מתוכה. מה נותר? - רחש. ועתה, מה יש בה ללא הרחש? - רחש עדין יותר. ומתחת? - רחש עדין אף יותר, וכך הלאה. האם ניתן לרוקן את התודעה ממצלוליה הדקיקים? מה יקרה לה? המהות נותרת בתוכנו גם ללא הדימוי. אך ללא הקול? אין זה קולי הפיזי. הקול הוא שעטת חיי.
תודעה רוחנית היא תודעה החפה מדימויים ויזואליים, הקשובה בקשב דק אל הקול הקורא לעברה. כאברהם אבינו ששמע את הציווי "לך לך", כמשה שנקרא במעמד הסנה הבוער, כמרים ששרה בתופי ליבה את "שירת הים"... חירותו של אדם נגלית באחריותו לענות לקול הנשמע אליו. לקול הקורא אליו ומבקש את המענה: הנני.
לעשות "סדר פסח" זה להיזכר בסיפור חירותינו ("והגדת לבנך"). להיזכר באותו הקול שקרא לעברנו אי אז להשתחרר מתרבות הדימויים הגדושה, מצלמי האלילים, ולפסוע אל תוך עומק הצליל האחד, שאין להגותו, אלא רק לשמוע אותו בחדרי הלב הכמוסים. לשמוע קריאתו בעמידת "פנים בפנים" ולענות בהרכנת הראש: "קדוש, קדוש, קדוש".
חג חירות שמח.
ומה "נשמע" אצלי?:
מסע לקצ'קר - צפון מזרח תורכיה.
14-21.6.2015- בהדרכה משותפת עם יותם יעקבסון.
היציאה למסע מובטחת, נותרו שני מקומות בלבד!!!
אנו נרצה לשלב במסע הזה על תכניו המגוונים הליכות בטבע , מדיטציות, עבודה פנימית ובעיקר את הארת שפת הזיקה עם עולם הטבע, הרוח והאדם, מתוך מפגש חי עם כל אלו ותהליכים אישיים וקבוצתיים. פרטים מלאים על המסע בקישור הבא:
הרצאות קרובות:
18.4- על חירות וגורל במשנה הדיאלוגית של מרטין בובר.
ההרצאה תתקיים בשעה 9:30, בנווה שלום. במסגרת כנס האביב של האגודה התיאוסופית.
פרטים נוספים בקישור הבא:
12.5- עבודת הזיכרון בטיפול הבובריאני
ההרצאה תתקיים בשעה 20:00, במסגרת "גירפה בסלון", חיפה.
בברכת דעת-לב
אילניה.
