על האהבה
18.1.15
"אמר: אם הייתה לי זוגתי, הייתי עולה למרום באמצע היום בשוק של מעזבוב לעיני כל, ולא כמו אליהו שעלה במדבר. עתה כשאיני עוד אלא פלג גוף, שוב אין הדבר בגדר האפשר." (פינחס שדה, סיפורי הבעש"ט, כרטא ירושלים 1987 )
אמירה זו שמיוחסת למייסדה של החסידות, רבי ישראל בן אליעזר, הובאה בפניי אך לאחרונה ומרטיטה מאז את נימי ליבי הדקים. באמירה הלקונית הזו נפרס בייחודיותו סיפור אהבה גדול בין הבעש"ט לאשתו חנה, כאב האובדן האישי על מות האהובה, ואמת צרופה ומקיפה אודות מעשה האהבה בין שניים.
הבעל שם טוב, שידע את רזי הבריאה ורזי ההתקדשות של הנפש, הבין שהשער האמיתי לדבקות עם האלוהי, אינו נמצא בנפש האינדיבידואלית ואף לא בתהליכי התעלות אזוטריים שבין אדם לאלוהיו. השער האמיתי להתקדשות שוכן בשוק ההומה אדם, בריבוי החושני, בעולם החומר הנגלה ובעיקר במעשה האהבה בין השניים. הנפש הפרטית נישאת בתבנית מרכבה אל עולמות עליונים, מתוך הזיווג הרוחני של נפש בנפש. זיווג המתחולל אך במציאות הקונקרטית. בעולם של מטה. ללא הזיווג העמוק של נפש בנפש, נותר האדם אך בגשמיותו, כפלג גוף ותו לא.
למעשה האהבה בין שניים התייחסויות רוחניות ופסיכולוגיות מגוונות. חלקן הגדול משייך את תנועת הכיסופים והכמיהה לתנועות תוך -נפשיות שתכליתן ייחוד ואיחוד בין חלקיה ומימדיה השונים של הנפש. האהובה היא אומנם מושא חיצוני של געגוע וכיסופים, אך מתוכה מתוודעת הנפש לחלקיה הנסתרים ומתייחדת עימם מתוך גילוי מלא. על פי מסורות אלו, האהבה משמשת בעוצמותיה לתהליך האינדיבידואציה של הנפש ולתהליך בו הנפש משלימה את מהלכה הרוחני עד לכדי עצמאות, כך שכבר לא נזקקת לאהובה הגשמי, על מנת לדבוק ברוחני. והנה הבעש"ט, בעל שיעור הקומה הרוחני, שבתודעתו המוארת ידע לעלות ולרדת בסולם ההוויה, מערער על תכלית יחוד הנפש שבמעשה האהבה, בכך שמותיר את אהובתו בגשמיות שלה, בנבדלות שלה, בהיותה מרכיב מהותי והכרחי להתפתחותו הרוחנית.
ב"מעשה באבידת בת מלך" של רבי נחמן, מסופר על המשנה למלך שיצא לחפש אחר בת המלך האבודה. הוא יוצא למסע רב ייסורים ומעללים וכאשר מוצא את בת המלך, היא מורה לו למצוא מקום המרוחק ממנה ולשבת ולהתגעגע אליה, עד שיגאל אותה מגלותה. המשנה למלך כך עושה ולומד מתוך כך את תנועת הכיסופים שבנפש, ולומד מתוך כך גם את נפשו שלו. אך בכל פעם שהגאולה קרבה ובאה, הוא נרדם ומחמיץ את ההזדמנות לאיחוד הנכסף עם אהובתו.
נפש האדם חייבת את הכרתה הנבדלת והערה, על מנת לממש את הזיווג העמוק של נפש בנפש. הנפש נזקקת לחווית הנפרדות, הנרכשת מתוך הכיסופים העזים למושא מחוצה לה. אך לא בכך מתמצה התהליך הרוחני שלה. גם בסיפור האהבה הזה, בת המלך ממשיכה להמתין לגאולתה על ידי המשנה למלך ועל ידו בלבד. היא לא מגיעה לגאולתה מתוך עצמה ומתוך עצמיותה הנלמדת, אלא מתוך מעשה נסתר שלא נחשף בפנינו הקוראים, על ידי הנפש הכוספת אליה ודבקה בה. במעשה האהבה ארוגים הנפשות זו בזו באופן נסתר וגורלי. המפתח לתיקון וריפוי נמצא דווקא אצל הצד השני ולא בנפש הסובייקטיבית. אנו זקוקים לאדם אחר, כדי לעורר ולהאיר את המייתה של הגאולה האישית. אנו זקוקים לאדם אחר, על מנת להכיר את נפשנו. אין בדבר תלות באהוב ולא צריכה להיות, שכן במהלך תקין של מעשה אהבה מתכוננת כאמור בנפש נבדלות ועצמאות. אדם שמעיז לאהוב ולהתמסר לאהובתו, הוא אדם שנפשו הסובייקטיבית שלמה ונבדלת. היא אינה מאוימת מאור הזיקה של השניים. היא מכירה בשלמותה ומכירה בהשלמתה המתבקשת דרך מבט עיניים פוגש בשוק הומה אדם.
**דברים אלו נכתבו מתוך השראה והתכתבות עם מאמרו הנפלא של שי גיל- על אהבה וזוגיות .
מוזמנים לקרוא גם אותו בקישור הבא- לחץ כאן.
עדכונים:
ערב היכרות נוסף בתל אביב
ערבי ההיכרות שקיימתי בעין ורד ובתל אביב התגלו עבורי כמרחב משמעותי של מפגש עם אנשים חדשים ועוררו את סוד השיח סביב גישתי הטיפולית והרוחנית, שיח שמאיר ומחדד את ייחודיותה הדרך הזו. התבקשתי לקיים ערב נוסף בתל אביב לקראת קורס לימוד של "בסוד שיח" שיפתח בתל אביב בסוף חודש פברואר .
ערב ההיכרות יתקיים במרכז תל אביב במוצ"ש, 7.2 , בשעה 20:00. ההשתתפות בערב היא בהרשמה מראש במייל [email protected]
פרטים על הקורס בקישור הבא:
מסע לקצ'קר - צפון מזרח תורכיה.
14-21.6.2015- בהדרכת משותפת עם יותם יעקבסון.
אנו נרצה לשלב במסע הזה על תכניו המגוונים הליכות בטבע , מדיטציות, עבודה פנימית ובעיקר את הארת שפת הזיקה עם עולם הטבע, הרוח והאדם, מתוך מפגש חי עם כל אלו ותהליכים אישיים וקבוצתיים. הקבוצה מוגבלת לעד 11 משתתפים. ההרשמה בעיצומה!.
פרטים מלאים על המסע בקישור הבא:
בברכת דעת-לב
ושבוע טוב,
אילניה.
