תרגיל בזיכרון
4.12.14
דבר מפליא הוא הזיכרון. הוא עולה בתודעה והופך להווה, לרגע חי ונגיש, אך העקבות שמותיר על שביל הזמן הליניארי לעיתים כבר רחוקים מאוד. הסתירה בגוף הזיכרון בין קרוב לרחוק, בין הווה לעבר, בין נגיש למיותם, מהווה חלק ניכר מדיוקן הנפש המסועף והדק.
במזוודת חייו של אדם נאגרים זיכרונות אין-ספור. ובכל פעם שרגע אחר נשלף ממעמקים ועולה בתודעה, ניתן לגעת דרכו בעומק תיקון הנפש המבקש נוכחות וממשות בנתיב חייו. אחד התרגילים החשובים בעיניי במרחב הטיפולי הוא תרגיל בזיכרון. מתוך המצב המדיטטיבי שאליו אני מוליכה במפגש, אני מבקשת להנחות את המטופל להעלות זיכרון משמעותי מחייו. "תן לתודעה שלך להוביל ולהבקיע באופן ספונטאני את הזיכרון הנבחר. וכאשר הזיכרון צף ומציף", אני ממשיכה בהנחיה, "חדור לתוכו במלוא פרטיו עד שיהא בהיר ונגיש. עד שישוב ויחיה בתוכך". הרגעים העולים בגוף הזיכרון של אדם קשורים כמעט תמיד למרחב היחס שלו עם נפש קרובה. אותם רגעים כרוכים לרוב בזכר של כאב גדול, או לחלופין בזכר של אהבה עמוקה. כאב ואהבה ארוגים היטב בניגון הנפש הזוכרת. וכאשר מבקשים לנתק את חוטי הזיכרון מהאחד, גם סופו של השני לכבות ולהתפוגג.
לפני כמה לילות התעוררתי באישון הליל מחלום שהעיר פיסת זיכרון מימי נערותי. היה זה זיכרון פרוזאי, שאף הפתיע אותי בחיוורונו הקונקרטי. היה זה זיכרון של נערה ההולכת בדרכה מבית הספר התיכון הביתה ומשוחחת עם חברותיה ללימודים על תוכנית טלוויזיה פופולארית מאותה התקופה. מה שהכה בי בזיכרון הנשכח שעלה היה החוויה העמוקה של שעטת חיי קדימה ושל הזמן שחלף ועבר מאז, לבלי שוב. יש דברים בחיי שכנראה כבר לא אצליח להגשים. יש חלקים בפיסות הזיכרון שיוכלו להתחדש ברמת התודעה, אך לא ברמת המציאות הקונקרטית. יש כמיהות ותוכניות שפג תוקפן. באישון אותו הליל נחווה הזמן בנוקשות לא מתפשרת, ולמרות שהרגע הנזכר חי והואר בזמן הווה הבנתי לעומק שאת שהיה לא ניתן עוד להשיב.
הזיכרון אומנם מעורר את התודעה למעיין הנעורים הנצחי הגלום בה, אך בו בעת הוא חושף את קמטי הזמן שנצרבו בגוף הארעי. הטעם שעלה בי באותו הלילה היה טעם של החמצה. וההחמצה גדלה עד הבוקר שהפציע, והאירה בנפשי את הכוח המבקש לתקן בחיי את מה שעוד ניתן. לממש את שקורא לעברי אז ועכשיו וברגע הבא.
רגעי יסוד בעברו של אדם ארוגים בכאב ואהבה בנפשות אחרות. הזמן שעובר לבלי שוב הוא תמרור הכוונה ואזהרה לחיים שיש לחיותם במלואם. לריפוי ותיקון במרחב היחס עם הזולת שמבקש להתחולל עכשיו. ברגע הזה, שעל ציר הזמן יהפוך במהרה לרגע שהיה. לרגע שחלף לבלי שוב.
ומה בקרוב על ציר הזמן?:
ערבי היכרות נוספים בעין ורד ותל אביב.
ערב ההיכרות שהתקיים לפני כשבועיים בעין ורד, הפגיש אותי עם אנשים רבים וטובים שגילו עניין אמיתי בבסיס הגישה הטיפולית והרוחנית שפיתחתי מתוך הפילוסופיה הדיאלוגית של מרטין בובר. לפני שיוצאת לדרך השנה עם הקורס של "בסוד שיח", התבקשתי לקיים ערבי היכרות נוספים, על מנת לאפשר לאחרים שאינם מכירים אותי ואת פועלי , לשמוע ולהתרשם מהדרך הזו. החלטנו, על כן, לקיים עוד שני ערבי מבוא :
ב 20.12 (מוצ"ש) בשעה 20:00 בסטודיו של רונית שפילר בעין ורד.
וב- 27.12 בשעה 20:00 בביתו של יותם במרכז תל אביב.
ההשתתפות בערבים הללו היא בהרשמה מראש ומותנית במספר הנרשמים. אשמח אם תפיצו את האירועים הללו בקרב מי שיכול להתעניין בכך.
קורס מבוא בסוד שיח- מרחב הטיפול הבובריאני.
15 מפגשים שבועיים. תאריך הפתיחה נדחה ל- 14.1.15 .
שנה שעברה התחלתי ללמד את הקורס המעמיק והחדשני הזה. זכיתי בקבוצה מופלאה שעשתה עם הכלים הללו כברת דרך משמעותית של ריפוי ושינוי. הלימוד הזה רק ממשיך להעמיק, להתחדד ולהתחדש. הקורס פתוח לקהל הרחב ובניהם גם לאנשי טיפול שונים המבקשים להכיר את המשנה הדיאלוגית של מרטין בובר, מתוך התנסות חוויתית ותודעתית ותהליך אישי עמוק ודק.
מסע לקצ'קר - צפון מזרח תורכיה.
14-21.6.2015- בהדרכת משותפת עם יותם יעקבסון.
אנו נרצה לשלב במסע הזה על תכניו המגוונים הליכות בטבע , מדיטציות, עבודה פנימית ובעיקר את הארת שפת הזיקה עם עולם הטבע, הרוח והאדם, מתוך מפגש חי עם כל אלו ותהליכים אישיים וקבוצתיים. הקבוצה מוגבלת לעד 11 משתתפים. התחלנו לרקוח את התוכניות, בקרוב נשלח פרטים מלאים על המסע ועלותו.
בברכת דעת-לב,
אילניה.
