היכן הוא האור
6.3.2014
עם מותו של אבי האהוב, רבים ביקשו להשמיע בפניי את נחמת הלב ודיברו על הנוכחות שנותרת למרות מות הגוף, על צריבת דמותו שתתמיד בתוכי לעד, על המגע הרוחני והפסע הדק שבין עולם המתים לעולם החיים. הקשבתי לכל זה מעומקי. יודעת אני את שפת הרוח. אך בחודשים הספורים שעברו מאז, היעדרותו הקונקרטית כל כך של אבי פערה בי חלל. חלל שלא ניתן למילוי ברוח.
ואומנם השיח נמשך ביני ובינו, הזיכרונות חיים בתודעה, הקריאה לנוכחות נענית ברגע, אך היעדרו הפיזי צורם ללא פשרות ואין בו נחמה.
מבט העיניים הפוגש, הקול המדבר בחיתוך השמור רק לו, הידיים המחבקות ברוך, הפה המנשק בחום את המצח. כל אלו הם בבחינת ניגון ביסוד קיומי, שאבד. שאבד עם מותו.
החיכוך הפיזי עם אדם נוצר אינפורמציה שלא ניתן להשלימה דרך מימדי הקיום האחרים. והבנה זו היא מהותית בעיניי. בשיח הרוחני אנו לא פעם מדברים על האור.
מדברים על האור השוכן בספירות עליונות, מדברים על האור הנמשך מלמעלה למטה, מדברים על האור בפנימיותו של אדם. מדברים על להיות אור בנוכחות שלנו. היכן הוא האור?
השאלה הזו מקפלת בתוכה תפיסה מטאפיזית מסוימת המשפיעה על אופן קיומנו הרוחני והמוסרי. מה קורה לו לאדם שעסוק בעיקר בעליונים? מה קורה לו לאדם המחפש את האלוהי בתוכו?
איזה קיום רוחני זה מכונן.? ואל תטעו, זוהי לא רק שאלה פילוסופית, זוהי בעיקר שאלה קיומית המגדירה את הרוחניות שלנו.
האור הוא בכל מקום, בעליונים ובתחתונים, בתוכנו ומחוצה לנו, אך שאלת גילויו ואופן גילויו - מגדירה את טבענו כבני אדם.
אז היכן הוא האור ואיך נגלה אותו?
כאשר האור הרוחני נגלה במרחב הגשמי שבין אדם לאדם, המשמעות לקיומנו היא במפגש. הערך לקיומנו הוא באומנות המפגש. והמוסריות שלנו מתגלמת ביכולת שלנו לצאת בכל מאודנו לקראת האחר.
בתפיסה המטאפיזית הזו, האנושיות שלנו מתממשת באופן העמוק ביותר והטרנספורמציה הנפשית והרוחנית היא מתוך הסיטואציה המוחשית שבין השניים.
ומה קורה לאדם באובדן המפגש המשמעותי הזה? הנפש כוספת. כמה היא כוספת.
מי שרוצה לצלול יותר אל תוך אומנות הפגישה שבין השניים, מוזמן להקשיב לתוכנית הרדיו במהות החיים "רבות הדרכים" שהקלטתי על מרטין בובר. התוכנית מורכבת משישה פרקים, כל פרק הוא בן 15 דקות לכל היותר, והוא מציג בקצרה את התפיסה הדיאלוגית של בובר ואת הגישה הטיפולית שפיתחתי מתוכה. ראיין אותי איש שיח אמיתי - אסי זיגדון. היה מפגש בין שניים. מעניין ומרגש. כדאי להקשיב.
מצרפת כאן את הקישור לתוכנית.
ועוד באותו עניין- ב 4.4.14 אני אתן הרצאה בסינמטק תל אביב על מפגשי דעת-לב, מפגשים אנושיים המשנים חיים. ההרצאה היא כהקדמה לסרט הקאלט "הרולד ומוד" משנת 1971.
הסרט הזה הקדים את זמנו בכל כך הרבה מובנים והוא נותן הצצה למרכיביה של פגישת אמת בין שניים. מוזמנים בברכה. מצורף הפלייר להרצאה עם הפרטים המלאים.
ולכל מי שמבקש ושואל על קורס נוסף של "מרחב הטיפול הבובריאני"- מקווה בקרוב להצליח להתחייב על מועד נוסף. פרטים ישלחו בהמשך.
שיהיו ימים טובים,
מלאי דעת-לב.
באהבה רבה,
אילניה.