קולה של הרוח
1.6.2014
בו' בניסן, מספרת המסורת, כולנו היינו שם. כל הנשמות שמקורן בשורש העברי, נכחו במעמד הנורא והמופלא של מתן תורה.
מעמד שהקיף כל נשמה ונשמה בעמידתה הישירה והמוחלטת למול בוראה. ומה מתרחש בזיקה טהורה שבין שניים?: "רואים את הקולות".
המרחב פושט כל צורה גשמית והקשב הופך להיות דק ועמוק כל כך עד להנכחה מלאה של הקולות המדברים, עד לראייה רוחית ומופשטת של הקריאות הנשלחות מעולם הרוח אלינו.
לוחות הברית חקוקות מתוך זכר מעשה הזיקה הזה בשורש הרוחני של כל אחד ואחת מאתנו, והזיכרון הוא זיכרון של מפגש.
זיכרון מפגש עם המוחלט אך גם של מפגש בין נשמה אחת לרעותה.
לכן אומר הצדיק רבי אלימלך: "לא זה בלבד שאני זוכר איך עמדו כל נשמות ישראל בהר סיני הבוער באש, אלא אני זוכר גם אילו נשמות עמדו בסמוך לי".
במעמד הר סיני התרחשה זיקה טהורה בין אדם לאלוהיו, אך גם בין אדם לאדם, וזוהי התורה. זוהי התורה שקיבלנו ושעלינו להמשיך ולקבלה בכל רגע ורגע.
ולכן גם עשרת הדיברות מחולקים לדיברות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו. לא ניתן באמת להפריד בין זיקה בין אדם לעולם הרוח ובין זיקה בין אדם לאדם,
הם מתרחשים יחדיו ממש, שזורים זה בזה, והאחד הוא זכר לשני.
במעמד הר סיני, באמצעות עשרת הדיברות, נצרבה התנועה התודעתית והרוחנית הזו של " לראות את הקולות" . "לראות את הקולות" המאותתים לעברנו מעולם הרוח ומאדם באשר הוא. והיא במהות הזהות שלנו כעם וכפרט. והיא קולה של הרוח.
בלילה הזה של חג השבועות, ניתן להתחקות בתודעה אחר הרגע הנדיר הזה, רגע ההתגלות, שבו הנשמה נמצאת במצבה המתוקן והשלם,ולחדש את הזיקה הקמאית שבין כל שניים, לקבל מחדש את התורה.
לכן זהו גם זמן של חסד לעיבור ולברית מקודשת מכל סוג שהוא.
בלילה הזה, ניתן לשמוע את קולה של הרוח.
הנה היא. הנה היא באה. הנה היא באה ברעש הטיפות..
ואפרופו קולות, ביכורי אדמה וביכורי הרוח של החג הזה, מצרפת למי שטרם הקשיב וראה, את הקליפ לשיר "אמא אדמה" בביצוע חדש שלי- מתוך סרטה הנפלא של עדי שריג "בסדר אחר", המתאר את מסעה הרוחני בחג הפסח אל ההר הגבוה בג'בל קתרינה בסיני, בהנחייתו של שמואל שאול.
מוזמנים להקשיב ולהתענג מקדושת ההר הגבוה.
https://www.youtube.com/watch?v=wEF9_keFEPg
חג שמח!
באהבה ובדעת-לב,
אילניה.
