העצב של חודש תמוז
4.7.2014
ימים עצובים מאוד עוברים עלינו ומכל כך הרבה בחינות ורבדים. שמו של החודש שאנו מצויים בו, חודש תמוז, נשען על מיתוס אל התמוז. התמוז היה אל מסופוטמי שמת, אשר מדי שנה בראש חודש תמוז היו עולים למקדשו כדי לספוד לו. לפי גרסת הרמב"ם, הוא נרצח ב"הרג משונה" בידי מלך רשע, ולפי גרסאות אחרות בידי אשתו; לפי חלק מהגרסאות הוא עצמו אל השאול, ולפי אחרות הוא מגלם את הטבע ש'מת' בקיץ וחוזר לחיים בחורף. אך בכולן הוא מת, ומותו מעורר עצב גדול, קינות והספדים. פולחן התמוז מוזכר פעם אחת בספר יחזקאל: "ויבֵא אֹתי אל פתח שער בית ה'... והנה שם הנשים ישׁבות מְבַכּוֹת את התמוז" (יחזקאל ח, יד). מה בדיוק ראו הנשים שגרם להן לבכות? ובכן, צלם התמוז היה מיוחד במינו ועשה שימוש מעניין בפירוטכניקה עתיקה: הוא היה פסל חלול עם עיני עופרת, שהוסק מבפנים עד שהעופרת זלגה על לחייו, יוצרת בכך רושם של דמעות. התמוז בוכה, הסבירו כוהניו, בתחנונים שיבואו אליו במנחות וקורבנות. סיפוח יסוד זר ואלילי למקרא (ביחזקאל) וללוח העברי מעוררת כמובן תמיהה גדולה, ובכך מרמזת לנו שהתורה והחכמה היהודית אינה רואה בתמוז ובפולחן העצב יסוד רע בתכלית, אלא מזהה בתוכו נקודה טובה ונקודה של אור שיש להעמיק בה.
העצב יכול להיות כ"אליל "בנפשנו, במובן שאנו עובדים וסוגדים לו ומתוך כך מאבדים את ראיית התמונה הכללית ומסתגרים אך בתוך עצמנו. אך העצב יכול גם לשאת ניגון עילאי, ניגון הממרק את הנפש, מחולל תנועה של קתרזיס(כמו בטרגדיות היווניות) המאירה את החלקים האציליים והיפים שבתוכנו: את הכמיהה לאידיאלים מסוימים, לאהבה, לערכים, לאמת. העצב הממרק את הנפש הופך כך לעצב המוליך (מלשון מוליכיות) את תוגת הנפש למקום חדש, של התחלה חדשה, למקום של חיים. ולכן גם על פי ספר היצירה, האות שמגלמת את האנרגיה של החודש הזה היא האות ח'- שמהותה חיים. בקצה השני של העצב, של מות התמוז, טמונים חיים חדשים, לאורם של החלקים האציליים שהוארו בנו. ובשלבים מתפתחים של הארת העצב בתוכנו , ממש כמו במיתוס של ישוע (שמזכיר באופן מסוים את המיתוס של התמוז) ושל דמות הבודיצ'יטה בבודהיזם, העצב והצער האישי הופך לצער העולם, המגלם חמלה עמוקה שהיא היא היסוד להארת אמת.
מאחלת לכולנו בימים אלו של עצב לא להסתגר בנרטיב האישי שלנו , לעבור דרך העצב הזה בעומק הזיכוך שבו, עד שיואר משהו חדש. תקווה.
ומה חדש אצלי?:
הרצאה על האשמה- ב 25.7 בשעה 9:00 אתן הרצאה במרכז הישראלי לפרחי באך על נושא האשמה.
ההרצאה תיתן נקודת מבט ייחודית וגישה חדשנית לריפוי האשמה ורגשות האשמה, מתוך הגישה הבובריאנית שפיתחתי.
לאחר ההרצאה יידון הנושא דרך הכלים של פרחי באך. היום הזה פתוח למטפלים בפרחי באך, מטפלים בכלל ולכל אדם המבקש לגעת בעומקו הנפשי והרוחני. פרטים מלאים בפלייר המצורף.
בתחילת אוקטובר 2014 - מסע לקצ'קר, בצפון מזרח טורקיה את המסע אדריך ביחד עם יותם יעקבסון, המביא היכרות עמוקה ואינטימית עם התרבות והטבע, וענווה נדירה להולך בדרך. בזמן הזה של הסתיו עוטים היערות שלכת, הסתווניות והכרכומים פורחים, פירות האדמונים מתפקעים ונופי ההרים הגבוהים מוליכים אל פסגות הרוח. אנו נרצה לשלב במסע הזה על תכניו המגוונים הליכות בטבע , מדיטציות, עבודה פנימית ובעיקר את הארת שפת הזיקה עם עולם הטבע, הרוח והאדם, מתוך מפגש חי עם כל אלו ותהליכים אישיים וקבוצתיים. המסע יהיה בן 8-10 ימים והקבוצה מוגבלת לעד 12 משתתפים. בתחילת אוגוסט אשלח פרטים מלאים על המסע ועלותו. מאחר ומדובר בקבוצה קטנה, מזדרזת כבר לספר. בינתיים מצרפת לכם תמונה שעושה חשק ומעבירה מיופיו של המקום.
במהלך חודש ספטמבר ואוקטובר אקיים גם ערבי היכרות- המספרים על דרכי ועל גישתי הטיפולית והרוחנית, כהקדמה לקורסים שאלמד במהלך השנה. פרטים סופיים על ערבים אלו ועל הקורסים , ממש בקרוב.
שבת של שלום, מי ייתן.
בברכת דעת-לב,
אילניה.